טיפ צילומי

הצילום נבחר לשקף פתיחת שולחן בחומוסיית-פלאפל ישראלית.

שלל המרקמים והצבעים מציג חגיגת אוכל פשוט ומזמין.

העדר הסטיילינג מכוון,והצלחות מונחות על נייר העריכה הלבן באי סימטריות.

הפטרוזיליה מפוזרת בנדיבות יד מוגזמת של חסוני.

המבט הצידי מאפשר גלישה של שלושת השכבות של הפריים,עם הטיית המצלמה באופן שהחומוס מושך את עיקר תשומת הלב.

הפלאפל מוערם וממתין בסבלנות לטבול בתוכו.

הפוקוס המפריד מאפשר לצלחות בשורה הקדמית לבלוט בקומפוזיציה העמוסה.

הצילום מעביר חוויית צבע ,שפע וטעם אופיינית  למסעדה ישראלית-ערבית יפואית ,שכיף לבקר בה. 

בירידה מרחוב סלמה בדרום תל אביב ,דקה לפני שדרות ירושלים ,בפינה מכותרת בתי מלאכה, שיעברו בקרוב מן העולם, זכיתי ביום של חוויה אנתרופולוגית ישראלית .

כשנכנסתי בבוקר למסעדת חסוני ביפו, קיבל את פני איש חסון ועגלגל, שברך אותי לשלום בחיוך מסביר פנים. הוא התעקש להכין לי קפה, ובינתיים התרשמתי מניקיון המקום , הקירות הבוהקים בלבן,הכיסאות והדלפק האדום מזמיני האורחים ותמונות של יפו הקרובה.המקום נראה כמו מטבח נקי, בבית הומה ומפוחם של עיר ללא הפסקה.

חסוני הביא לשנינו קפה,הביט בי בעיניים טובות ,וגלש לילדות החומוסית שלו.

לסבא , אבו אחמד קלבוני, היה חומוס-פלאפל ברחוב שישים לפני קום המדינה. זה היה מגרש המשחקים של חסוני כילד. שם למד את סודות הכנת החומוס,הפול,המסבחה והפלאפל. כשהזדקן סבו ,היה בא לאכול ארוחת בוקר אצל נכדו, ומבקר את האיכות.

להכנת חומוס טעים,הוא אומר, יש להשרות את הגרגרים לילה שלם במקרר, לבשל אותם בישול ארוך,לטחון,להוסיף טחינה איכותית ביחס של 2 חומוס ל-1טחינה,כפית מלח ,כפית מלח לימון ומיץ משני לימונים. סוד המסבחה, מסביר חסוני,בפלפל הירוק שחריפותו וכמותו משתנה,ונקבעת על פי הריח.

מבטו ממוקד בכניסת המסעדה.הוא קם ללחוץ את ידם של לקוחות הבוקר הקבועים,להכין צלחות מהבילות חומוס,פול,מסבחה ,ולמהר לערוך את השולחן הצבעוני לידידיו הרעבים.

אל המסעדה מגיעים אנשי עבודת כפיים , בבגדים מוכתמים משרידי מלאכתם,שחקן טלוויזיה תלאביבי שנבהל מהמצלמה,וביקש שלא לתעד אותו בשרעפי הבוקר,איש עסקים שנבלע בצלחת המסבחה והעיתון, ואיציק סוויסה הצבעוני.

איציק מפזר בקולניות כמה הערות פוליטיות ימניות על ערבים ויהודים, ובאותה נשימה מצהיר על אהבתו לחסוני ולחומוס שלו. אני רועדת מצחוק עם עדשה ארוכה ,שמסרבת לפקס, נכנעת ,ויושבת ליד איציק המפלרטט איתי בחינניות.  

בעודו מנגב את החומוס, הוא מצהיר, שזה המקום הכי טעים והכי נקי ביפו, והוא חייב להזדרז להגיע לים , למצוא פרגית שנותרה מסוף השבוע.

בפינה אחרת של המסעדה יושב בחור בהיר עור ,ומניח מטריה צבעונית על השולחן. כנראה מטריית הגנה משמש אוגוסט והחספוס הישראלי.הוא נראה זר ומוזר למקום, עד שכמו כולם הוא טובל כדורי פלאפל במסבחה חמימה ומלטפת, ועל פניו עולה חיוך של הנאה עם שתי גומות חן מקסימות.הוא לגמרי התקבל למועדון גרגרי החומוס האנושי של חסוני.

ואני חושבת לעצמי,כמה כדורי פלאפל הם תמצית קריספית של ההוויה הישראלית המחוספסת מבחוץ ורכה ומתובלת מבפנים,כמה מסבחה חריפה וחמימה יכולה ללטף בני דודים שנקלעו למריבת הישרדות,וכמה חומוס יכול לקרב לבבות.