החיבור שלי בין אוכל לבין צילום התחיל כבר בילדות.
אני זוכר את עצמי מחמם בטוסטר-אובן וופל בלגי קפוא, מכין תוך כדי על מחבת קטנה רוטב פירות יער עשיר ואדמדם, מניח את הוופל המוכן על צלחת יפה, מוזג עליו בעדינות ובהקפדה את הרוטב החם, מוסיף כדור גלידת וניל, ולסיום - רץ מהר אל הגינה, קוטף כמה עלי נענע טריים, ומניח אותם כקישוט על פסגת המנה.
אני מניח שרוב האנשים היו 'מתנפלים' מיד על הצלחת ומתחילים לאכול ממנה, אך לא אני.
במקום זאת, הלכתי לחדר השני, הבאתי את מצלמת הפילם הפשוטה שהיתה לי (אוטומטית לחלוטין) והתחלתי לצלם את הצלחת מזוויות שונות במשך כמה דקות.
לא היה לי אכפת שבסיום הצילום הוופל כבר היה קר והגלידה כבר נמסה.
את ההנאה שלי כבר השגתי בצורה אחרת - מעצם הצילום עצמו.
תמונות אלו שמורות עמי, והן מעלות בי חיוך בכל פעם מחדש.
גם היום, כשאני נתקל במנה יפה העומדת מולי, בין אם בארוחות משפחתיות, במסעדה או אצל חברים, אני קודם כל מצלם אותה ורק לאחר מכן עובר לאכול ממנה.
אלה שכבר רגילים לעניין 'מסננים' לעברי איזו עקיצה בסגנון "אבל האוכל שלנו מתקרר".
מהצד השני, מי שבפעם הראשונה רואה אותי עושה את זה, מרים גבה בפליאה, ובשביל להסביר את פשר העניין אני משתמש בדבריו של דוד פרלוב, מתוך סרטו התיעודי "יומן": באחת מהסצנות, יעל, בתו, מזמינה את פרלוב להצטרף אליה ולטעום מהמרק המהביל שמונח בצלחת על השולחן.
פרלוב עונה לה ללא היסוס, באופן ברור ופשוט: "אני יודע שמהיום אעמוד בפני החלטה: לאכול את המרק או לצלם אותו.
.
.
" עם השנים, התוודעתי יותר ויותר אל עולם הצילום ולמדתי להשתמש בטכניקות שונות ובאמצעים שונים, שעוזרים לי לקבל בסופו של דבר תמונה שמבטאת ומעבירה את נקודת המבט האישית שלי בצורה הטובה ביותר, לכל מי שמתבונן בה.
בחרתי לעסוק בצילום, כמקצוע, וזו הסיבה שלמענה אני מתעורר כל בוקר: אני אוהב את מה שאני עושה ועושה את מה שאני אוהב.
.
.
לטובת כל מי שניסה פעם לצלם את עוגת הגבינה המדהימה שלו בשביל הדודה מאמריקה, או עבור מי שצילום מזון "בוער בעצמותיו" ולא יודע כיצד להתחיל, ניסחתי בקצרה כמה טיפים ועצות שימושיות שיעזרו לכם לשדרג ולהביא את התמונות שלכם לרמה אחרת.
אז קדימה לעבודה, ושיהיה בהצלחה! רדו אל העם.
צלמו את המנה "מגובה העיניים שלה", ולא מהגובה שאנחנו רגילים להתבונן על צלחות (בד"כ מלמעלה).
תופתעו לגלות עד כמה השינוי הקטן הזה מחדש ומשדרג את החוויה בפני הצופה.
תאורה זו מילת המפתח.
אי אפשר לדבר על צילום מזון טוב בלי להתייחס לנושא התאורה.
הקדישו מחשבה בבניית התאורה כך שהיא תיצור צורות ומרקמים רבים ככל האפשר, תוך הדגשת הטקסטורות המיוחדות במנה והשכבות המרכיבות אותה.
וכמו כן: העדיפו תאורה טבעית על פני פלאש ישיר.
ברוב המקרים, שימוש בפלאש המובנה במצלמה יגרום ל'השטחת' התמונה.
היא תראה לנו חד-מימדית, ללא עומק או שינויי תאורה מעניינים (העין שלנו תופסת את המרחב כתלת מימדי באמצעות הבדלי תאורה וצללים).
נסו במידת האפשר לרכך אותו (עם נייר אפייה למשל), להפנות אותו לכיוונים שונים או לצלם בלעדיו.
היו יצירתיים.
שחקו עם זוויות הצילום, אל תפחדו ליצור הטיות ואלכסונים, ונסו לצלם את המנה גם כשהיא לא ממוקמת בדיוק במרכז התמונה.
כל אלה ועוד יפיחו בתמונה שלכם חיים ואופי משלה.
.
.
שמרו על פשטות.
זכרו כי הדגש והעיקר צריך להיות על המנה המצולמת עצמה, לא על מה שמסביב, לכן הקפידו לא לבלבל את הצופה עם יותר מדי הסחות דעת.
בצילום מזון, כמו בהרבה דברים בחיים: "יותר פשוט = יותר טוב".
הקפידו על הרקע.
לצד עניין הפשטוּת, חשוב לשים לב גם למה שנמצא מסביב ומאחורי המנה שלנו, לא פחות מאשר המנה עצמה.
רקע מלוכלך ומסורבל יכול לעבוד נהדר (אם זאת הכוונה.
.
.
), אך לרוב כדאי להקפיד על משהו נקי ופשוט שלא "יתחרה" עם הנושא המצולם, אלא יתמוך בו ויעזור למקד את הצופה בעיקר.
צבעים זה שם המשחק.
הצבע הוא מה שעשוי להוסיף עניין וריגוש לפריים שלנו.
נסו לשלב מספר צבעים בפרי, בגש על צבעים מנוגדים/משלימים.
שימוש בצבע יכול גם לשמש אותנו על מנת להדגיש חלק מסוים בפריים.
כמו כן, אפשר לנסות ולהשתמש בתאורות בגוונים שונים וליצור אווירה מיוחדת בהתאם לצורך.
עשו קצת שמח.
שאפו ליצירת תמונות שמשדרות שמחה, כיפיות וקלילות.
הן בדרך כלל יראו טוב יותר בעיני הצופה ויגרמו לו להמשיך ולהביט בהן עוד ועוד, בהשוואה לתמונות שישדרו תחושת עצבות.
לסיום זכרו - אנחנו אוכלים עם העיניים.
בצילום מזון עומדת בפנינו משימה קשה ומאתגרת - לגרום לצופה להרגיש רָעָב, וזאת למרות שאינו יכול להשתמש בחוש הריח או הטעם, רק באמצעות חוש הראייה.
שימוש במוצרים טריים שנראים טוב יכול לעזור 'להקפיץ' את התמונה.
כמובן שישנם דברים רבים נוספים שכדאי להקפיד עליהם, התמקדתי כאן בקצרה רק בחלק מהם.
אם אתם מתעניינים בתחום, אין גבול למה שאפשר ללמוד בנושא! אה, ורגע לפני שאתם מתחילים לנסות את הדברים בעצמכם, אשמח לקרוא גם את הטיפים וההצעות שלכם באמצעות תגובותיכם.
כתבו לי, אני תמיד נהנה ללמוד משהו חדש! ו.
.
.
בתאבון!   נמרוד גנישר הוא צלם עצמאי של נושאים רבים ומגוונים.
יחד עם זאת הוא מעיד על עצמו כי צילום מזון הינה האהבה הגדולה ביותר שלו, וזה דבר שהוא מסוגל לעשותו 25 שעות ביממה.
הוא חובר לי מהבטן (תרתי משמע.
.
.
), והעיסוק בו גורם לו לברק וניצוץ בעיניים בכל פעם מחדש! "יש משהו בהתעסקות עם אוכל, עם הריחות, הטקסטורות, הצבעים, שמהפנט אותי וגורם לי לעסוק בו עוד ועוד.
.
.
"   לאתר של נמרוד לחצו כאן