הטופו: כינויים רבים לו, לטופו.
"אויר מוצק", "מחק", "טפו", הם רק חלק מהם, והאמת? לא בצדק בכלל.
לכאורה זה ממש מגניב להסתלבט על הטופו, אבל אלה שעושים זאת מפסידים את אחד מחומרי הגלם הכי טובים שהיבשת האסייתית העניקה לנו.
הטופו חסר טעם כשלעצמו, מה שהופך אותו לאתגר עבור בשלנים ושפים, שעם קצת יצירתיות יכולים ליצור ממנו מאכלים נפלאים.
מדובר בחומר הגלם המושלם – תעשה בו מה שאתה רוצה והוא ישתף פעולה.
הטופו סופח אליו טעמים ומרקמים ומשתלב בהם בלי להשפיע עם טעם המאכל.
  מאיפה הוא נפל עלינו? הטופו הוא תוצר של פולי סויה, אחד מגידולי התרבות העתיקים בעולם.
את הסויה החלו לגדל הסינים לפני 4,000 שנה ו-2,000 שנה לאחר מכן הומצאו חלב הסויה, שממנו מופק הטופו, על ידי לי אן, משושלת האן הקיסרית.
הסינים מאמינים כי הטופו הוא מזון מרפא ומשתמשים בו לטיפולים כמו הרגעת דלקות מעיים וקיבה, ניקוי מרעלים, טיפול בשלשולים ובדיזנטריה ברפואה הסינית הטופו הוא אלמנט מתכתי והוא מטפל בריאות ובמעי הגס, בעל אופי קר ורטוב המתאים לטיפול באנשים בעלי אופי חם.
הטופו הגיע ליפן לקראת שנת 1,500 על ידי נזירים בודהיסטים שייצרו את הטופו בהקפדה רבה ובריכוז רב, כיאה למזון רוחני.
עם הזמן הפך הטופו למאכל לאומי ביפ וכונה שם "בשר השדות".
במאה ה-19 הטופו הגיע לארצות הברית עם המהגרים האסייתים ועם הזמן לשאר מדינות המערב.
רק בשנות ה-90 החל הטופו לצבור פופולריות במערב, עקב עלייה במספר הצמחונים והטבעונים והגברת המודעות לתזונה צמחית.
עד אמצע שנות התשעים היצע המזון המוכן לצמחונים היה דל ביותר ומי שחיפש טופו מצא אותו רק בחנויות טבע, ומחירו היה יקר.
עם המודעות הגוברת לתזונה בריאה החל הטופו להיות משווק למערב בצורה מסיבית יותר ומדינות מערביות החלו בייצורו, תוך שימוש בשיטות מסורתיות, וכיום ניתן למצוא אותו בכל סופרמרקט, במחירים אטרקטיביים, וכמו כן גם חלב סויה בטעמים, גבינות ומעדנים.
  איך מכינים טופו? מרתיחים את חלב הסויה ומוסיפים לו מלח ניגרי ההופך אותו לגושי, בדומה לקוטג'.
את הגבן שנוצר אוספים לתוך רשת או בד חיתול, מוסיפים מלח, ומניחים עליו משקולת להוצאת המים.
לאחר כמה שעות נשאר גוש דחוס ומוצק.
זהו הטופו.
בתהליך הייצור מגבשים את הטופו בהתאם לסוג הנדרש.
טופו מגיע בכמה רמות מוצקות המתאימות לסוג אחר של שימוש: טופו קשה מתאים לבישול ואפייה ממושכים, טופו רך יותר מתאים לטיגון והקפצה, עוגות וקינוחים, וטופו משי, אותו קשה להשיג בארץ, מתאים לאכילה כמו שהוא.
  היתרונות הבריאותיים של הטופו הטופו דל בשומן ובקלוריות ואינו מכיל כולסטרול, הוא עשיר בחלבון ובסידן הזמין יותר מזה של חלב פרה ופיטואסטרוגנים (אסטרוגן צמחי) השומרים על צפיפות העצם ומסייע לנשים להתגבר על תופעות גיל המעבר.
הסויה מכילה לציטין, החיוני לניקוי מערכת הדם ותורם להורדת כולסטרול בדם.
יש הטוענים כי לסויה יש פעילות אנטי סרטנית.
לפני זמן מה יצא מחקר שהכניס את הציבור קצת לפאניקה, בו נכתב כי סויה, למרות מה שנהוג לחשוב עליה, לא בריאה לאדם וכי צריכה מופרזת של סויה עלולה לשבש את הורמוני המין בבני אדם, בגלל הפיטואסטרוגנים, ומסוכנת בעיקר לילדים.
קריאה ביקורתית של המחקר הזה תביא אותנו למסקנה אותה אנו יודעים כבר מזמן: לא כדאי לצרוך יותר מדי מאף מוצר.
בריא ככל שיהיה, במידה מוגזמת הוא הופך ללא בריא.
לכן, גם סויה כדאי לצרוך במתינות.
אז מה עושים עם זה? קציצות, שיפודים, תבשילים, מרקים, מוקפצים, עוגות, עוגיות, קינוחים – את כל אלה ניתן להפיק מהטופו.
כמה דוגמאות לשימוש בטופו: מוסיפים למרק אסייתי בקוביות או כמחית מגרדים על לזניה או פיצה על הרוטב, או מבשלים עם רוטב העגבניות משרים במרינדה ומטגנים או צולים על מנגל מרסקים בבלנדר יחד עם החומרים הרטובים של העוגה.
הטופו מעניק לעוגה מרקם רך יותר ממליחים ומוסיפים לסלט יווני במקום גבינת פטה מקפיצים יחד עם אטריות אורז או נודלס וירקות מכינים ממנו קרמים ומקצפות יחד עם פירות או שוקולד ומתכון לסיום – קדירת טופו וירקות: החומרים: 300 גר טופו חתוך לקוביות 2 בטטות גדולות חתוכות לקוביות 3 פלפלים חתוכים לרצועות 3 בצלים חתוכים לרבעים 4-5 שיני שום סלסלת פטריות שמפיניון או פורטובלו 1/3 כוס שמן זית מלח גס פלפל גרוס 3 כפות סילאן   הכנה: מערבבים בקערה את השמן, הסילאן, המלח והפלפל מערבבים את הטופו והירקות ברוטב ומשרים כשעה לספיגת טעמים מחממים תנור ל-180 מעלות מעבירים את הירקות והטופו לסיר ומכניסים את הסיר לתנור אופים כשעה, עד שהירקות והטופו משחימים והבטטות מתרככות טועמים ומתקנים תיבול מגישים עם אורז או לחם כפרי המידע באדיבות ספר הטופו/זהורית שייחי, ויקיפדיה, אתר אנונימוס ואתר כפרי בריא